ויסוצקי בפורמט קרררר

הפקה: (אדלר חומסקי & ורשבסקי) GREY

מתלה הדלת הצבעוני היה בצורת כוס קוקטייל ונפתח לשניים. בחזית הופיעה תמונה של כוס קוקטייל גבוהה ובתוכה משקה שנראה כמו תערובת אלכוהולית משובחת, אלא שממנו השתלשל קצה התיון של תה ויסוצקי. הטיזר בחזית: "הקיץ הולך להיות קר..או חם...".

בתוך האלמנט הוצגה סדרת חליטות הקיץ החדשה של ויסוצקי שנקראת "קוקטייל", המתאימה להגשה קרה וחמה, וכמו כן צורפו שלוש שקיות קטנות - דוגמיות של החליטה בשלושה טעמים שונים. בגב האלמנט הופיעו מספר מתכונים מבית "זמן אמיתי" להכנת קוקטיילים המשלבים את המוצר החדש וכן קופון הנחה בסך שלושה שקלים לקניית אחד המוצרים.

במשפט אחד: אלמנט מושך, גם מעביר את המסרים, גם משלב התנסות במוצר וגם מניע לפעולה. נותר לשאול האם כשמדובר במוצר כמו תה, המיועד לכולם ללא הגדרה של מאפיינים כאלה ואחרים, כדאי להשתמש בהפצה רוויה לדלתות הבתים? האם במקרה של "מוצרי צריכה להמונים" מסוג כזה, כמו יוגורט, משקה קל או גבינה בטעם חדש, לא יעיל יותר לעשות שימוש בערוצי הפרסום מעל לקו או בטעימות ברשתות השיווק? בדרך כלל נשתמש בהפצה רוויה, כשמדובר במוצר או בשירות המיועדים לקהל שניתן לאפיין אותו לפי אזור גיאוגרפי, מצב סוציו-אקונומי וכדומה. 
(01.07.05)