רשלנות רפואית במהלך טיפול בוירוס הקורונה

וירוס הקורונה התפשט בכל רחבי העולם והעמיד את האנושות כולה במצב יוצא דופן ותקדימי. המחלה הביאה לאלפי הרוגים ולעשרות אלפי נפגעים ברחבי העולם. מטבע הדברים, יתכן שבלא מעט מקרים התנהלותם של גופי בריאות שונים כגון מד"א, בתי חולים וקופות חולים לא הייתה סבירה ובהתאם מקימה אחריות ולעיתים אף עילה לפיצויים.

קצת על וירוס הקורונה

נגיפי קורונה הינם משפחה גדולה של נגיפים (וירוסים) הידועים כגורמים למחלות בבעלי חיים ועלולים לגרום לתחלואה גם בבני אדם. וירוס הקורונה קיבל את שמו עקב הדמיון שלו, שנראה במיקרוסקופ אלקטרוני, לכתר (קורונה בלטינית). חומרת הפגיעה של הנגיף בבני אדם משתנה בין הנגיפים השונים במשפחה ונעה ממחלה קלה כגון הצטננות, למחלות עם הסתמנות קלינית קשה, הפוגעות בריאות וגורמות לאי ספיקה רב מערכתית.

תסמיני המחלה

ראשית, רצוי לדעת שרובם המכריע של הנדבקים בווירוס כלל לא מפתחים תסמינים למחלה. ככל שגילו של החולה הוא צעיר יותר, כך קטן הסיכוי שיפתח תסמינים למחלה. תסמיני המחלה דומים מאוד לתסמיני השפעת או למחלות נשימתיות אחרות, כך שחולי קורונה רבים יחושו כאב, חום, שיעול ועייפות.

כחלק מהמאבק בהתפשטות המחלה, מדינת ישראל ביצעה בדיקות לאבחון קורונה לאנשים שענו על קריטריונים מוגדרים וקשיחים. כך למשל, בשלב ראשוני הוגדר שאדם אשר מגלה סימפטומים של חום ותסמינים נשימתיים בשילוב העובדה שחזר מחוץ לארץ או נחשף לאדם שחלה בקורונה בשבועיים האחרונים – יהיה זכאי לקבל בדיקה לאבחון קורונה.

המצב בישראל

יחסית למדינות דמוקרטיות אחרות בעולם, ישראל הגיבה בצעדים חריפים ויעילים למניעת התפשטות המגפה ולהכלתה. בין היתר ישראל סגרה בתי ספר ואוניברסיטאות, צמצמה את כמות האנשים שמגיעים למקומות העבודה והורתה לאזרחים להימנע מיציאה מחוץ לבתיהם, בצעדים הדרגתיים ומתגברים.

רשלנות רפואית

רשלנות רפואית יכולה להיגרם על ידי כלל הצוות המטפל, בכלל זאת כלולים – רופאים, אחיות, חובשים וכדומה. כמו כן, רשלנות רפואית יכולה להיגרם לאורכו של כל התהליך הרפואי, החל מהשלב בו נמסר למטופל מידע על מצבו הרפואי או הניתוח אותו הוא צריך לעבור, ועד לטיפול הפיזי שהוענק לו.

כדי לבחון האם הייתה רשלנות רפואית במקרה קונקרטי יש לבדוק את התקיימותם של מספר רכיבים מצטברים. אחת השאלות המרכזיות שבית המשפט ישאל בטרם יחליט אם להטיל חבות בגין רשלנות רפואית ובכדי לבדוק האם התקיימה התרשלות, היא האם התנהגותו של הרופא המטפל הייתה סבירה והאם נהג כמקובל בתחום ההתמחות שלו. נשאל בנוסף האם גורם מטפל דומה היה נוהג באותו האופן. מבחן זה נקרא בעגה המשפטית מבחן "האדם הסביר".

בנוסף לאמור, כדי לבסס תביעת רשלנות רפואית ולזכות בפיצוי, נדרש שיסוד הנזק יתקיים ויוכח. נזק יכול להיות: נזק פיזי, נזק ממוני בלבד ואף נזק בלתי ממוני במקרים מסוימים עשוי להיות מוכר (קרי כאב וסבל).

רכיב הכרחי נוסף להוכחת רשלנות הינו קיומו של קשר סיבתי, בין רכיב ההתרשלות לבין רכיב הנזק. משמעות המושג "קשר סיבתי" הוא שאלמלא הייתה נעשית ההתרשלות, הנזק לא היה נגרם. כמו כן יש להוכיח שהגורם המטפל היה צריך לצפות את אותו הנזק שנגרם.

לשם המחשת הדברים, ניקח דוגמא בה רופא ניתח אדם באופן שפגע בתפקודו הפיזי וגרם לו לנזק ממשי. מעבר ליסוד ההתרשלות שיש להוכיח בהתנהגות הרופא, יש מקום להוכיח, שמעשיו של הרופא הם אלו שהובילו לקרות הנזק, ולא סיבה אחרת.

בעידן הקורונה, לרכיב הקשר הסיבתי יש משנה חשיבות – מאחר ולא קיימות תרופות, חיסונים או דרכי טיפול מוגדרות ומוכחות לטיפול במחלה, גופים רפואיים יכולים לטעון שאפילו אם הם נמצאו רשלנים בפעולותיהם, פעולות אחרות שהם היו מבצעים לא היו מביאות לתוצאה אחרת שמטיבה עם התובע. בית המשפט יצטרך לתת את הדעת לשאלה זו ולהתייחס לכל מקרה קונקרטי שיונח לפניו לפי נסיבותיו הספציפיות שלו.

תביעות לרשלנות רפואית בעידן הקורונה

וירוס הקורונה הכה את העולם כולו בתדהמה, כך גם את מערכת הבריאות בישראל, החל מהרופאים המטפלים ועד לראשי משרד הבריאות. לאור המצב המורכב, יתכן שהטיפול שהוענק לישראלים רבים היה רשלני, חרג ממתחם הסבירות ונגרם בגינו נזק, הן למטופלים והן למשפחותיהם. אף על פי שהקורונה הינה מחלה חדשה, שטרם פותחה לה תרופה או חיסון מתאים, קיימים סטנדרטים שצוות רפואי צריך לעמוד בהם כאשר הוא מעניק טיפול רפואי לחולה קורונה ובכלל. להלן נסקור דוגמאות לתביעות בגין רשלנות רפואית שיכולות להתגבש כתוצאה מטיפול לקוי שניתן לחולה קורונה ובגינו ניתן יהיה לתבוע פיצויים ביום שאחרי הקורונה.

  1. מקרה נפוץ שעשוי להיות מוכר כסוג של רשלנות רפואית בזמן הקורונה הינו מתן טיפול לקוי לחולה קורונה שהוביל להידרדרות רפואית של המטופל. כך למשל אי חיבור של החולה למכונת הנשמה אף על פי שהייתה מכונה זמינה, או לחילופין מתן תרופה שאיננה מתאימה למחלה או לחולה וכתוצאה מכך נגרם נזק למטופל.
  2. מקרה נוסף שניתן להעלות על הדעת הינו התנהלות רשלנית של בית חולים בהכניסו אדם חולה בקורונה לחדר עם אנשים שכלל אינם חולים בקורונה, וכתוצאה מכך עוד אנשים בחדר נדבקו במחלה ונגרם להם נזק מהסוג שעליו עמדנו לעיל. במקרה מסוג זה יש צורך להוכיח, בין היתר, שהתנהלותו של בית החולים חורגת ממתחם הסבירות בנסיבות העניין, כפי שפורט לעיל בהרחבה.
  3. עוד מקרה שסביר שגופים מטפלים שונים התרשלו בו במהלך ההתמודדות עם מחלת הקורונה הוא אבחון שגוי ושלילת קיומה של המחלה אצל מטופל, כך שבמקום לאבחן את המחלה כקורונה, המחלה אובחנה כמחלה אחרת. אף על פי שהתסמינים של הקורונה דומים ואולי אפילו זהים למחלות אחרות, לבית החולים קיימים אמצעים מתקדמים לבדיקה האם החולה נדבק בווירוס הקורונה. יש לציין שלא כל אבחון שגוי יקים עילת תביעה כנגד הגורם המטפל, שכן לעיתים המכונות עצמן היו תקולות והן נתנו תוצאה שגויה, כך שהתנהלותם של הגורמים המטפלים לא חרגו ממתחם הסבירות ונתנו שירות כמצופה מהם. בית המשפט יצטרך להתמודד עם השאלה, האם בעזרת הידע הרפואי שהיה קיים באותה העת, היה צריך לאבחן את המחלה כקורונה.

במקרים בהם רופאים שללו את קיומה של המחלה מבדיקה ראשונית בלבד, וללא אבחון נוסף, בעוד שרופא סביר בנסיבות העניין היה צריך להמשיך ולבדוק האם החולה הינו חולה בקורונה, יתכן וניתן יהיה לבסס תביעת רשלנות בכפוף להתקיימות היסודות שתוארו לעיל.

  1. כמו כן, איחור באבחון אדם כחולה קורונה, כתוצאה למשל מזלזול של גורמים רפואיים בטענות החולים, עשוי לבסס תביעה ברשלנות רפואית. כך למשל אם בבית אבות, התלוננו חולים על היותם חולי קורונה, וכל תלונותיהם נשללו בנקל ללא כל בדיקה, וללא הכנסתם לבידוד, באופן שחורג ממתחם הסבירות – התנהלות כזו עשויה להוות רשלנות רפואית. בית המשפט יצטרך בין היתר לבחון האם היה מצופה מאותו גוף לבדוק את המתלוננים, האם המחדל והאטימות של הגוף הביאה למצב בו הם נמצאים החולים, ובהתאם האם הגוף הנתבע נושא באחריות.

רשלנות רפואית קורונה

עוד דברים שחשוב לדעת

ביסוס היסודות להוכחת רשלנות רפואית הוא אינו דבר של מה בכך, מדובר במלאכה מורכבת שכל צעד עשוי להשליך על הסיכוי שבית המשפט יכיר ברשלנות וכן בגבוה הפיצויים שעשויים להיפסק בנידון. אי לכך, רצוי להיוועץ בעורך דין שמתמחה בתחום הרשלנות הרפואית, ורצוי לעשות כן בהקדם האפשרי. כמו כן, רצוי לבדוק עם עורך הדין הנבחר מה הניסיון שלו בתביעות מהסוג של רשלנות רפואית, וספציפית, האם הוא התנסה כבר בתביעה הקשורה לווירוס הקורונה. יודגש, שאף על פי שנגיף הקורונה הביא למצב תקדימי וחדש, ולמרות שבית המשפט יצטרך להתמודד עם שאלות משפטיות חדשות ומורכבות – הכלים בהם ינותח המצב הם הכלים המוכרים למשפטנים מדיני הנזקין.

לסיכום, וירוס הקורונה השתלט על חיינו וגרם לנזקים גדולים. הגורמים המטפלים צריכים לעמוד בסטנדרט מסוים כאשר הם מעניקים טיפול לאדם, ואין זה משנה באיזה וירוס מדובר. אם נפגעתם מהתנהלותו של גורם מטפל, אל תהססו לפנות לעורך דין פייל באתר: https://www.df-law.co.il ולעמוד על זכויותיכם ועל אשר מגיע לכם.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram