בעידן הדיגיטלי, הרשתות החברתיות הפכו לזירה מרכזית לתקשורת, שיתוף מידע והבעת דעות. אך לצד היתרונות הרבים, פלטפורמות אלו מעלות גם סוגיות משפטיות מורכבות, ובראשן נושא לשון הרע בפייסבוק. מה מותר ומה אסור לפרסם? אילו השלכות משפטיות עלולות להיות להעלאת פוסט פוגעני? במאמר זה נפרט את הכללים המשפטיים המרכזיים שחלים על פרסום לשון הרע ברשתות החברתיות, ובפרט בפייסבוק.
מהי לשון הרע על פי החוק הישראלי?
לשון הרע מוגדרת בחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, כפרסום שעלול להשפיל אדם, לפגוע במשרתו, במשלח ידו או לבזותו בעיני הציבור. החוק קובע כי פרסום כזה, בין אם מדובר במידע שקרי ובין אם אמת, עשוי להיחשב כעבירה אזרחית ולעיתים אף פלילית, בהתאם לנסיבות הפרסום והשלכותיו.
לשון הרע בפייסבוק יכולה לבוא לידי ביטוי בצורות שונות, כגון:
- פרסום פוסט פוגעני על אדם או עסק.
- תגובה פוגענית על פרסום של אדם אחר.
- שיתוף מידע משפיל או מבזה ללא בדיקה מקיפה.
- פרסום תמונות או סרטונים שמציגים אדם באור שלילי ללא הסכמתו.
כפי שנראה בהמשך, בתי המשפט בישראל מכירים בפייסבוק כזירה ציבורית, ולכן גם חלים עליה הכללים המשפטיים הקשורים לפרסום לשון הרע.
אחריות משפטית בלשון הרע בפייסבוק
1. האחריות חלה גם על המפרסם וגם על המשתף
בתי המשפט פסקו כי האחריות על פרסום פוגעני אינה מוגבלת רק לכותב המקורי של הפוסט. גם אדם שמשתף, מגיב או אפילו מסמן "לייק" על תוכן שיש בו לשון הרע עשוי לשאת באחריות משפטית, במיוחד אם הדבר תרם להפצת הפרסום ולנזק לנפגע.
2. האם מדובר בזירה פרטית או ציבורית?
החוק מבחין בין פרסום שנעשה במסגרת פרטית (כגון הודעה פרטית במסנג'ר) לבין פרסום שנעשה בזירה ציבורית (כגון קבוצה פתוחה בפייסבוק). ככל שהפרסום נחשף לקהל רחב יותר, כך גדל הסיכון כי ייחשב כלשון הרע.
3. הגנות אפשריות מפני תביעת לשון הרע
החוק הישראלי מספק מספר הגנות מפני תביעות לשון הרע, וביניהן:
- אמת בפרסום – אם ניתן להוכיח כי הפרסום היה אמת וכי קיים בו עניין ציבורי, ניתן להימנע מהרשעה.
- תום לב – אם הפרסום נעשה מתוך כוונה כנה וללא מטרה לפגוע, ייתכן שהמפרסם ייהנה מהגנה.
חשוב לציין כי הבעת דעה, לעומת פרסום עובדות שגויות, עשויה לעיתים לקבל הגנה רחבה יותר במסגרת חופש הביטוי.
כיצד ניתן להימנע מתביעת לשון הרע בפייסבוק?
- בדקו את אמיתות המידע – לפני פרסום תוכן רגיש, חשוב לוודא שהוא מדויק ואינו מטעה.
- הימנעו מהעלבות אישיות – הבעת ביקורת מותרת, אך יש להימנע משימוש בלשון בוטה או משפילה.
- השתמשו בניסוחים זהירים – לעיתים, שינוי קטן בנוסח יכול להקטין משמעותית את הסיכון המשפטי.
- אל תשתפו תוכן פוגעני – שיתוף של תוכן פוגע עלול להיחשב כהסכמה למסר הפוגעני, ולחשוף את המשתף לתביעה.
מה ניתן לעשות אם נפגעתם מלשון הרע בפייסבוק?
אם נתקלתם בפרסום פוגעני המהווה לשון הרע, עומדות בפניכם מספר אפשרויות:
- פנייה ישירה למפרסם – במקרים מסוימים, ניתן לבקש ממנו להסיר את הפרסום.
- דיווח לפייסבוק – פייסבוק מאפשרת לדווח על תוכן פוגעני, ובמקרים מסוימים הוא יוסר על ידי מנהלי הפלטפורמה.
- פנייה לערכאות משפטיות – ניתן להגיש תביעה אזרחית ולדרוש פיצויים, גם ללא הוכחת נזק, כאשר החוק מתיר פיצוי של עד 75,000 ש"ח במקרים מסוימים.
סיכום
לשון הרע בפייסבוק היא סוגיה משפטית מורכבת, והשלכותיה עלולות להיות משמעותיות. בעוד שחופש הביטוי הוא ערך מוגן במשפט הישראלי, הוא אינו מקנה לגיטימציה לפגיעה בשמו הטוב של אדם או גוף עסקי. חשוב להבין את גבולות המותר והאסור, ולפעול בזהירות כאשר מעלים תכנים בפלטפורמות דיגיטליות.
משרד עורכי הדין שמעון האן מתמחה בטיפול בתביעות לשון הרע, כולל מקרים של פרסומים פוגעניים ברשתות החברתיות. המשרד מעניק ליווי משפטי מקיף, החל מייעוץ ראשוני ועד ייצוג מלא בערכאות המשפטיות הרלוונטיות. במידה ונפגעתם מפרסום פוגעני, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מקצועי בהקדם האפשרי.
