כשבית המשפט בוחן את ההתנהלות הכלכלית של החייב, הוא מעריך אותה לפי הגדרת שווי שמורכבת מעשרות פרמטרים:
חובות, תשלומים, קנסות, הוצאות כנגד הכנסות ועוד.
הדבר יוצר הערכות לא מדויקות בחלק גדול מהמקרים ולכן רבים מאמינים שעדיף לבדוק את החייבים באמצעות המבחן התזרימי.
מהו המבחן הזה בדיוק וכיצד מיישמים אותו? כאן תקבלו את כל התשובות:
המבחן המאזני והמבחן התזרימי
קיימים שני מבחנים לבחינת חדלות הפירעון שהתפתחו כתוצאה מהפסיקה: המבחן התזרימי והמבחן המאזני.
המבחן המאזני הוא זה שבוחן את נכסי החייב, לעומת התחייבויותיו הקיימות. אם סך ההתחייבויות גדול מסך הנכסים שברשותו, החייב ייחשב לחדל פירעון.
המבחן התזרימי בודק האם החייב מסוגל לעמוד בכל התחייבויותיו כאשר יגיע המועד לקיים אותן. במילים אחרות, זהו מבחן שבודק האם החייב מסוגל לפרוע את נכסיו ברמה האישית וללא קשר לסוג או ערך הנכסים שברשותו.
אמנם נדמה שבתי המשפט פועלים בעיקר לפי המבחן המאזני, שמשקף טוב יותר את יכולת ההחזר האפשרית של החייבים, אך רבים מאמינים שיש בו חיסרון משמעותי, מאחר וקיימת מורכבות גבוהה מאוד ביישום הפרקטי שלו. לכן רוב חדלי הפירעון נבדקים על פי המבחן התזרימי בלבד.
ביצוע המבחן התזרימי בחדלות פירעון
בפסיקה ישנם מקרים שבהם נקבע שהמבחן המאזני, אותו מבחן שמתייחס להערכת השווי, מתבצע הרבה פעמים על בסיס ניחוש. בחלק גדול מהמקרים הללו לא קיימת התייחסות מתאימה לגבי המצב הבנקאי והפיננסי בישראל בתקופה שבה החייב נקלע לקשיים הכלכליים שלו. מכאן שהשיטה לא תמיד מתאימה להערכות מדויקות ועלולה לפגוע בניהול ההליך מול החייבים.
לעומת זאת, המבחן התזרימי מציע לבדוק את טיבו של האדם. רמת המסוגלות שלו לעמוד בתנאי התוכנית, לפרוע את חובו ולהשתקם כלכלית בסופו של דבר. כיום מבחן זה מתפקד כהוכחה ישירה לחדלות הפירעון, שבו בודקים האם קיימת נזילות אפשרית לפירעון החובות וכמובן האם מדובר בחייב שמביע רצון לעמוד בכל תנאי ההליך, בהתאם למחויבויות והמגבלות שיוטלו עליו, אם יינתן צו פתיחת הליכים.
האם המבחן התזרימי רלוונטי גם לחברות?
תאגיד שמגיש דוח תזרים ומספק שקיפות לגבי הנכסים שלו, מתבצעת כלפיו הערכת שווי באופן שגרתי לחלוטין. ולכן קביעת שווי נכסי התאגיד היא בדרך כלל מדויקת מאוד. יחד עם זאת, אם לחברה ישנם נכסים משועבדים שהשווי שלהם הוערך אך הם נמכרו, הרי שבמצב של חברה חדלת פירעון יהיה שווי החברה גבוה יותר מהשווי שלו בפועל, מאחר ובשטח הדברים השתנו.
לכן ייתכן שגם במצב של חדלות פירעון לתאגיד או לחברה בע"מ, יהיה צורך לבצע את ההערכה לפי המבחן התזרימי ולא המבחן המאזני. כדי לעשות זאת באופן מוצלח ומקצועי שמטיב עם החברה, פנו לעורכת הדין דנה פלד בכתובת https://www.danapeled.com.
