בעשור האחרון, אפליקציות מסרים מוצפנות כמו טלגרם הפכו לכלי תקשורת מועדף בקרב מיליוני משתמשים. עם זאת, ככל שטכנולוגיה מתפתחת – כך גם האפשרויות לנצל אותה לרעה. אחת התופעות המדאיגות ביותר שצצה לאחרונה היא סחיטה דרך טלגרם – תופעה בה גורמים זדוניים פונים לאנשים פרטיים או עסקים ומנסים לסחוט מהם כספים, מידע או פעולה כלשהי תחת איומים של חשיפת תכנים, מידע אישי או פגיעה תדמיתית.
איך סחיטה בטלגרם מתבצעת בפועל?
ברוב המקרים, הסחיטה מתחילה עם פנייה תמימה שנראית רגילה. לעיתים מדובר בפרופיל בדוי של אישה או גבר שמתחילים שיחה ידידותית, ובהמשך מעודדים את הקורבן לשתף מידע אישי, תמונות, או לשוחח באופן אינטימי. לאחר שהמידע בידיים של הסוחט – מתחיל האיום: "שלם סכום מסוים או שהחומרים ישותפו עם משפחתך, מקום עבודתך או ברשתות החברתיות".
במקרים אחרים, הסוחטים מתחזים לגורמים ממשלתיים, שוטרים, האקרים או נציגי חברות, וטוענים שהקורבן עבר עבירה – אלא אם כן ישלם "קנס", שישלח לכתובת ביטקוין כלשהי.
שלב ראשון: לא לשלם
התגובה האינסטינקטיבית הראשונה מול איום היא לרצות לסיים את הסיוט – ולשלם. אבל בפועל, תשלום לסוחט כמעט תמיד מוביל לדרישות נוספות. הסוחט הבין שהקורבן מוכן לשלם, ומכאן – הדרך לסחרור כלכלי ונפשי קצרה מאוד.
המומחים ממליצים בצורה חד-משמעית: לא לשלם. לא להגיב בלחץ. ככל שמתנהלים ברוגע ומבינים מה הזכויות – כך אפשר להתנהל בצורה נכונה שתסיים את הסיפור לטובתכם.
תיעוד ראשוני: צילומי מסך ושמירת מידע
עוד לפני שפונים לעזרה משפטית – חשוב מאוד לתעד כל אינטראקציה עם הסוחט:
- צילומי מסך של כל ההודעות
- צילום פרופיל הסוחט, כולל שם משתמש ופרטי פרופיל
- שמירה של כל המדיה שנשלחה
- תיעוד של מועדי ההודעות והאיומים
המידע הזה יהפוך לראייה משמעותית במידה ותוגש תלונה למשטרה או ייפתח תיק משפטי. גם עורכי דין שמתמחים בתחום ידרשו תיעוד זה כדי לפעול במהירות.
שלב שני: פנייה לעורך דין המתמחה בתחום
רבים מהנפגעים בוחרים בתחילה להתנהל לבד, אך זה עלול להוביל לטעויות קריטיות. למשל – לענות בטון מאיים או למסור מידע נוסף בלי לשים לב. התייעצות עם עורך דין שכבר טיפל בעשרות תיקים של סחיטה בטלגרם היא צעד חיוני.
במקרים כאלו יש חשיבות קריטית לידע גם משפטי וגם טכנולוגי – משום שצריך להבין איך לפעול מול פלטפורמות, לפנות לגורמים בחו"ל, ולהעריך את הסיכון לחשיפה אמיתית.
האם כדאי לפנות למשטרה?
התשובה תלויה בחומרת המקרה ובנכונות הקורבן להיחשף. המשטרה בישראל פתחה יחידות סייבר מתקדמות, אך טיפול בתיקי סחיטה דרך אפליקציות מסרים אינו תמיד מיידי. עם זאת, במקרים חמורים – פתיחת תיק יכולה להרתיע את הסוחט ולגרום לו להיעלם.
עורך דין בעל הבנה בתחום ידע גם להעריך האם במקרה הספציפי כדאי להגיש תלונה, או שנכון יותר לנקוט צעדים אחרים.
הסרת תכנים ושמירה על פרטיות
אם הסוחט אכן פרסם מידע או תכנים ברשת – יש דרכים לפעול להסרתם. קיימים הליכים משפטיים מזורזים (כמו "צו עשה") שמחייבים פלטפורמות להסיר פרסומים תוך זמן קצר. לעיתים ניתן לפנות ישירות גם לטלגרם, אך הפנייה תיענה רק אם תנוסח כראוי ותצורף אליה ראייה.
במקרים בהם שיתוף התוכן מהווה עבירה פלילית – כמו הפצת תמונות אינטימיות – קיימות גם דרכים אכיפה נוספות דרך חוק הסרטונים וחוק הגנת הפרטיות.
ההתמודדות הנפשית
אי אפשר להתעלם מההשפעה הרגשית של מקרה סחיטה. מדובר בחוויה מטלטלת, מערערת, שיכולה לגרום לחרדה, דיכאון ולעיתים אף לרצון להסתגר. אם אתה או את מרגישים מוצפים – חשוב לדעת שאתם לא לבד.
במקרים רבים, עורכי הדין המלווים את התהליך גם ממליצים על אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש שמתמחים בהתמודדות עם טראומות דיגיטליות. טיפול נכון – משפטי ונפשי – הוא הדרך היחידה באמת לסגור את הפרק הזה.
מה עושים כדי למנוע מקרים עתידיים?
- לא לשתף מידע אישי עם גורמים אנונימיים
- להפעיל אימות דו-שלבי בטלגרם ובשאר הפלטפורמות
- לא לשמור תמונות רגישות בטלפון
- למחוק שיחות ישנות שמכילות מידע אישי
- לעדכן את הגדרות הפרטיות כך שרק אנשי קשר יוכלו לראות את מספר הטלפון והתמונה
המניעה היא חלק בלתי נפרד מההגנה. כללי זהירות פשוטים יכולים לחסוך עוגמת נפש גדולה.
עורך הדין שעומד לצדכם
כשזה מגיע למקרי סחיטה דיגיטלית, חשוב לדעת שיש עם מי לדבר. עו"ד אלעד שאול, יוצא פרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי), בוגר האוניברסיטה העברית ובעל משרד מדורג בתחום עבירות סייבר וצווארון לבן, מטפל בתיקים מורכבים של סחיטות דיגיטליות, פריצות, פגיעה בפרטיות והונאות סייבר. הוא וצוותו מתעדכנים ללא הרף בחידושים בתחום, ובזכות הבנה מעמיקה בטכנולוגיה ובמשפט מצליחים להעניק פתרונות אפקטיביים ומיידיים.
